מאת מיכל לסרי.
המגנזיום הוא מינרל חשוב שמקורו באדמה ומגיע דרכה למי השתייה ולמזון שאנו אוכלים. המגנזיום חיוני לגוף שלנו ותורם בין היתר לבריאות הלב, העצמות ומערכת החיסון. המגנזיום הוא מינרל תוך תאי, ולכן בדיקתו בדם לא תמיד משקפת נאמנה את מצבו בתוך תאי הגוף. ייתכן שבדיקת הדם תהיה תקינה, גם אם בפועל יש מחסור. רק 1% מסך המגנזיום בגוף נמצא בדם. בדיקות אמינות יותר לאיתור חסרים של מגנזיום אינן זמינות לציבור הרחב.
אמנה מספר סיבות לאבחון מחסור של מגנזיום ע"י זיהוי תלונות על סמפטומים אשר מקושרים למחסור במגנזיום כפי שמפורט בהמשך.
בשנים האחרונות שומעים יותר ויותר על החשיבות של המגנזיום במי השתיה ובמזון שלנו, כחלק משמירה על בריאות טובה, המגנזיום מינרל כ"כ חשוב שהוא נקרא "מינרל החיים". הוא מעורב בלמעלה מ600 תהליכים המתרחשים בתאים, החל מיצירת החומר התורשתי (דנ"א) וחלבונים, דרך מעורבותו ביצירת אותות המקשרים בין המוח לגוף וויסות הפעילות של העצבים והשרירים, המגנזיום אחראי על שמירת קצב לב יציב, תמיכה בתפקוד תקין של מערכת החיסון, ויסות רמות הסוכר בדם. המגנזיום עוזר לנטרל את חומציות הקיבה ומסייע להגברת התנועתיות של המעיים בכך הוא מסייע למנוע עצירות. הוא חשוב לחיזוק העצמות ומשפיע על תפקוד תקין של השרירים ועל הקולטנים המעורבים בהתפתחות המוח בזיכרון ובלמידה.
האמת המצערת היא שהמגנזיום לאט לאט נעלם מהאדמה בה מגדלים את הגידולים החקלאיים ומהמים שאנו שותים.
השימוש בריסוס בחקלאות שמכיל אשלגן וזרחן פוגעים ביכולתו של הצמח לספוג מגנזיום מהאדמה.
מדינת ישראל היא מהמובילות בעולם בתחום התפלת מים, והם מהווים כ80% מסך המים הנצרכים בישראל. הבעיה שמתקני ההתפלה הקיימים בישראל פועלים בשיטה של אוסמוזה הפוכה שמפיקה מים נטולי מינרלים. משמעות הדבר שאין במים המותפלים מגנזיום, בניגוד למים הטבעיים בישראל. לתכולת מי השתייה יש חשיבות כפולה שכן אנו צורכים מים לא רק באופן ישיר אלא גם באופן עקיף, למשל כשאנחנו אוכלים פירות וירקות או מוצרים מן החי.
מחסור במגנזיום עשוי להיות מקושר למצבים הבאים:
*. התכווצויות שרירים/שרירים תפוסים/רעד בשרירים/נימול, מגנזיום אחראי על הרפיית השריר ואילו הסידן מכווץ אותו. מחסור במגנזיום עלול לגרום לכיווץ יתר של השריר.
*. טיקים בעיניים, גם שרירי העפעף רגישים למחסור במגנזיום.
*. אובדן תיאבון, בחילות/הקאות.
*. סחרחורות, מחסור במגנזיום עלול להתבטא בתחושה של חוסר איזון ובסחרחורות הנמשכות לאורך כל היום ללא הקלה. ככל שרמות המגנזיום בגוף נמוכות כך יחמירו הסחרחורות
*. מצב רוח ירוד/חרדה.
*. אוסטופרוזיס.
*. אסטמה.
*. עצירות.
*. מיגרנות, מחקרים רבים קושרים חוסר במגנזיום בהופעתן של מיגרנות.
*. הפרעות שינה מגנזיום דרוש לייצור הורמון השינה "מלטונין". מתח ועצבנות עלולים לגרום להשתנה מוגברת ולבריחת מגנזיום, וכתוצאה מכך, לקשיי שינה. מגנזיום מרפה שרירים ומסייע לשינה שקטה ורגועה.
*. עייפות מוגברת וחולשת שרירים פירוק ה ATP (מטבע האנרגיה של הגוף) תלוי בהימצאות מגנזיום. מחסור במגנזיום עלול לגרום לתחושה של חוסר אנרגיה.
*. התכווצויות שרירים בהריון, רעלת הריון, לידות מוקדמות, מומים מולדים – העובר צורך מהאם כמויות גדולות של מגנזיום לצורך בניית השלד והתאים. כתוצאה מכך, עלולה האם להיכנס לחוסר מגנזיום קיצוני, המתבטא בשלב הראשון בהתכווצויות שרירים ומאוחר יותר בבצקות, לידה מוקדמת או רעלת הריון.
*. החמרה בסימפטומים של תסמונת קדם וסתית.
*. תסמונת מטבולית – עלייה ברמת הכולסטרול, טריגליצרידים והסוכר בדם, עמידות לאינסולין.
*. עלייה בסיכון לסיבוכי סוכרת – מגנזיום דרוש לתפקוד תקין של האינסולין, ההורמון המווסת את רמת הסוכר בדם. צריכה נמוכה של מגנזיום נמצאה כגורם סיכון משמעותי להתפתחות סוכרת מסוג 2.
*. שינויים בהתנהגות כמו רגזנות יתר, בלבול, מצבי רוח ונדודי שינה.
*. פניקה והתקפי חרדה במיוחד לאנשים שלא סבלו מכך קודם ומצבם הוחמר בעקבות מחסור במגנזיום.
*. שינויים בקצב הלב.
*. חוסר באשלגן ומגנזיום, אשר הם מלחים תוך תאיים ולעיתים מחסור באחד גורר מחסור של השני.
*. עלייה בלחץ דם מגנזיום משפר באופן דרמטי את תפקוד האנדותל (הרקמה הפנימית של כלי הדם) ולכן מסוגל להפחית את לחץ הדם.
לסיכום, לא ניתן להפריז בחשיבות המגנזיום.
בריאות שלמה, מיכל לסרי, מורה מוסמכת לאיינגאר יוגה, עו"ס שיקומית.